1.אטלנטה קורעת לממפיס את הצורה

היה כבר 40 הפרש בסיום הרבע ה שלישי כשהחמישייה של ההאוקס שיחקה. אבל אז נייט מקמילן הכניס את המילואים חובצ'יק ההפרש ירד ל-30, ועכשיו כבר 26, וההפרש ממשיך לרדת אבל נשארו רק 6 דקות. הסתיים 132-100, אטלנטה

הפציעה של ג'ה מוראנט

הפציעה לברך של מוראנט קרתה בגלל נחיתה לא טובה. זה קרה מאוחר ברבע הראשון באולם FEDEX בממפיס. הוא נחת לאנ טוב על כף רגלו השמאלית בשעה שהוא נראה PULLING THE BALL BACK OUT TO THE WING. הוא החל HOPPING בשעה שהואמ מנסה למסור את הכדור, ואז התיישב ליד הבייסליין. הוא היה זקוק לעזרה לקום, ובדרך לחדר ההלבשה הוא לא שם כל משקל על רגלו השמאלית.

לא היה כל מגע אתו כשזה קרה. נקווה שהפציעה לא רצינית.

Ja Morant exited the game after an apparent leg injury

Hope he's OK 🙏 pic.twitter.com/M8Za8KST9x

— Bleacher Report (@BleacherReport) November 27, 2021

2. ג'ייסון קיד, 'הענן השחור' שהוא המאמן של הדאלאס מבריקס

דאלאס מבריקס היא ראשונה באזור ה-SOUTHWEST אבל עם קבוצות כדאלאס, ממפיס, סן אנטוניו, ניו אורלינס, ויוסטון להיות ראשון כדאלאס עם רקורד של 7-10 זה לא הישג לכתוב עליו לדודה גיטה.

כפי שכתב השבוע Xavier Santos ב-אס בי נשיון, ג'ייסון קיד אינו אלא ענן שחור מעל שמי דאלאס. הוא כותב שכשאחד המסתכל ומנתח כל משחק של המבריקס ההרגשה היא שהקבוצה היא – בגדול – אותה קבוצה שהייתה בשנתיים האחרונות עם הבדל גדול אחד: המאמן שלה הוא טיפוס לא חברותי ולא נוח, וההרגשה היא שישנו חיץ בינו לבין השחקניםמ ובינו לבין הקהל והאוהדים.

ישנה מין אפטיה בקבוצה ובכל מה שסובב אותה. דאלאס מבריקס הפכה לקבוצה שאין בה כל FUN. נצחונות מביאים SIGH OF RELIEF במקום HIGH של עןד נצחון.

Losses can be easily explained and rarely leave us scratching our heads in confusion. That black cloud, it turns out, is Jason Kidd, for me at least.

ההרגשה היא שהקבוצה מנצחת למרות ג'ייסון קיד ולא בעזרתו. ההרגשה היא שלוקה – ורק לוקה – קובע את סוג המשחק של דאלאס ואת סגנון משחקה.

ריק קרלייל השאיר את יסודות המשחק של דאלאס לג'ייסון קיד. הוא צריך היה רק לדאוג שה-BLUE PRINT של משחק ההתקפה יבוצע. מה היה ה-BLUE PRINT?

ההתקפה:

The blueprint was right there for him. Run high screen pick and rolls with Luka, a rim runner, and 3 shooters. Our defense would always be a question mark but we had an efficient half-court offense to fall back on most nights. The reliance on jump shots caused a high night-to-night variance but in games where shots were falling, we could compete with just about anyone.

עשה FF לעונה זו וכמעט מאומה מה-BLUE PRINT לא נשאר:

Fast forward to 2021 and this offense is unrecognizable on some possessions

האמת היא שג'ייסון קיד אינו האחראי הבלעדי על מה שקרה לדאלאס העונה: לוקה הגיע בכושרה גופני עלוב. רג'י בןולוק וסטרלינג בראון אמורים להיות קלעי 40% ממרחק, אבל בינתיים זה נשאר חלום רחוק. ל-Kristaps Porzingis היו שני משחקים מצויינים, אבל בגדול הוא לא מקבל את הכדורים שהוא מצליח איתם?

בהגנה?

On defense, the strategy has yielded mixed results. On some nights Dallas can contain opposing guards and rotate on the perimeter. On others, the Mavericks opt to run a 2-3 zone and get picked apart in crunch time by one of the greatest point guards of our generation.

העונה עדיין קצרה והתקווה היא שמשחק הקבוצה ישתפר. הקבוצה תעשה את הפלייאוף ללא ספק, אבל בדאלאס עייפים מ'לעשות את הפלייאוף'. הם רוצים אליפות מערב, לפחות.

אני לא רואה את זה קורה עם ג'ייסון קיד כמאמן.

3. הרוקיס העונה הסתגלו להגנה הדורשנית ב-NBA טוב יותר מאשר בשנים עברו

'הגנה' היא בד"כ חלק המשחק שלרוקיס קשה ביותר להסתגל אליו ב-NBA. נראה שבגדול הרוקיס של עונה זו הם יוצאים מין הכלל בהסתגלותם להגנה עד עתה בעונה זו.

מייק שמיץ הסביר (והראה) ב-https://www.espn.com/nba/insider/story/_/id/32692397/nba-rookie-power-rankings-our-10-best-freshmen-evan-mobley-push-no-1-big-guards-more את הצלחת כמה רוקיס בפעולות הגנתיות העונה, ובעיקר אבן מובלי מהקאבס, סקוטי בארנס מהרפטורס, ודביון מיצ'ל מהקינגס.

Mobley has managed to stand out with both his rim protection and ability to defend smaller opponents on the perimeter. Barnes, at 6-foot-7, has been asked to guard lead ball handlers and centers. And Mitchell's "Off Night" nickname — as in what his opponents experience — has carried over from his team's national championship run at Baylor.

We've teamed up Mike Schmitz and Kevin Pelton to explore just how much rookies are typically behind the curve defensively and how the changing trends in the NBA and amateur levels have helped change that for a handful of players this season.

4. חמשת הסופומורים העומדים לפרוץ את הסכר לכוכבנות

1.Tyrese Maxey

עד עתה העונה, מקסי סתם את רוב פיחות המבקרים שטענו שהוא נמוך מדי לשחק שוטינג גארד. ובכן, ב-6 המשחיקים האחרונים הוא אחד הגארדים החמים ביותר ב-NBA ודווקא כ-פוינט גארד. הוא קולע 22.8, קוטף 4.6, ומחלק 5.0 סוכריות, גניבה אחת, וחסימה אחת למשחק כשהוא קולע 54% מה-2 ו-48% מה-3. רק שתדעו שישנם רק שני שחקני NBNA הקולעים 17 עם 4 אס', על 50% מה-2 ו-40% מה-3 – מקסי ו…קווין דוראנט.

(מחר אכתוב על השני)

5. קודם היה הדאנק הזה של אנטוני אדווארדס

I’M POSTING EVERY ANGLE I CAN FIND IDCCC 😵 @theantedwards_ (via @jnglert) pic.twitter.com/U8DABUN53c

— Overtime (@overtime) November 25, 2021

6. ואז התגובה של אדווארד'ס כשהדאנק ניפסל בגין CHARGE…

“If I’m refereeing that game and you dunk on someone like that, I’m not calling a charge. And you at home? I’m not calling a charge,” Edwards said, per Jon Krawczynski of The Athletic. “I don’t care if he was three feet above the circle, I’m not calling a charge. No way.”

הוא צודק. שופטים בד"כ לא שורקים על דאנקים כאלה. הם עוצמים עין בקשר ל-LETTER OF THE LAW. כמה מהדאנקים הידועים ביותר של וינס קרטר, שון קמפ, ובלייק גריפין נעשו תוך כדי 'CHARGING' שהשופטים החליטו לעצום עין בגלל גדולת הדאנק.

7. הקינגס סרבו לתת את פוקס והליברטון עבור בן סימונס

אחרי שהסיקסרס ביקרו בקינגס (ללא כל החמישייה שלהם), בנשיונל מדיה שרוצה לעשות משהו כדי לתת דחיפה לקינגס, ההצעה שעשתה הרבה רוח בבירת קליפורניה הייתה לעשות טרייד עם הסיקסרס: ב ן סימונס עבור פוקס והליברטון.

הקינגס מייד ציננה את כל הרוחות: "NOT INTERESTED!"

Josh Giddey and Shai.8 Gilgeous-Alexander Are the Funkiest Young Duo in the NBA

Fresh off being one of the worst teams in the NBA during the 2020-21 season, Sam Presti and the Oklahoma City Thunder are still slowly attacking their rebuild. In doing so, they've assembled a group of unusual yet talented players—but do these odd pieces add up to anything worthwhile? In this video, J. Kyle Mann takes a look at their roster while focusing on the dynamic between fourth-year point guard Shai Gilgeous-Alexander and Josh Giddey, the deft passing rookie from Australia